החלטה בתיק ס"ע 38277-05-13

1.         לפני בקשת המבקש [הנתבע] לחיוב המשיב [התובע] בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו בתביעה, ככל שתדחה.

2.         לטענת המבקש, קיימת סבירות גבוהה שתביעתו של המשיב תדחה, כפי שאירע בהליך אחר שהוגש נגד המבקש בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בנסיבות דומות. עוד טען המבקש, כי ככל שתדחה התביעה והמשיב יחוייב בהוצאות, לא יוכל המבקש להיפרע ממנו. זאת, בשל היותו תושב הרשות הפלסטינאית ובשל הקושי באכיפת פסקי דין בשטחי הרשות הפלסטינאית.

3.         ב"כ המשיב התנגד לבקשה תוך שטען, כי המשיב הינו תושב הרשות הפלסטינית ומדובר בניסיון לנצל את מצוקתו הכלכלית, ללא עילה שבדין.

הכרעה

4.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בבקשה, ועיון בכלל החומר שבתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להידחות.

5.         אמות המידה להכרעה בבקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע נקבעו בהלכה הפסוקה, שעמדה על שני שיקולים עיקריים אותם נדרש בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה. השיקול העיקרי, עניינו בסיכויי הצלחת התביעה. לשיקול זה יינתן משקל מכריע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים. השיקול השני עניינו ביכולת גביית ההוצאות מהתובע (ראו: ע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר - Saint Peter Gallcantu , ניתן ביום 6.7.2003 וההפניות שם; להלן: עניין אבו נסאר).

6.         ברבות השנים, קבע בית הדין הארצי לעבודה כללים מנחים להכרעה בבקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה בהליכים לפני בית הדין לעבודה, תוך עריכת הבחנה בין תובע שהוא תושב ישראל, תובע שהוא אזרח זר, ותובע שהוא תושב הרשות הפלסטינית (ראו למשל: ע"ע 1459/02 דן בוצ'ימן  - אם.אי.סי. כח אדם בע"מ, 19.12.2002; ע"ע 1064/00 דניאל קיניאנג'וי ואח' - אוליצקי עבודות עפר, פד"ע לה 625; ע"ע 1155/00 אוניקה ג'ונג'נו - אם.אי.סי. כח אדם בע"מ, ניתן ביום 20.12.2000). בכל הנוגע לתובע שהוא תושב הרשות הפלסטינית נקבע בפסק הדין המנחה בעניין פתחי אבו נסאר כדלקמן:

                        "ככלל, אין להטיל על עובד תושב הרשות חובת הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של המעסיק-הנתבע, רק בשל היותו תושב הרשות. יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. בתוך כך, תנתן הדעת לשני פנים אלה:

הפן האחד: כל עוד קיימת מניעה לקיומם של הליכי גבייה באזור, תידרש מן העובד הוכחה ראשונית לכאורה ולו ראשית ראיה הנלמדת מפני הדברים, שהתביעה אינה מופרכת על פניה או כי טובים סיכוייו לזכות בה. באמרנו 'טובים הסיכויים' אין כדי לקבוע רף גבוה יותר מזה הנדרש להוכחה הראשונית לכאורה, כאמור לעיל. הוכחה ראשונית זו תפחת במשקלה, כאשר המדובר הוא בתביעה למימוש זכויות סוציאליות המוקנות מכח משפט העבודה, כגון שכר מינימום. או אז, יטה בית הדין לפתוח לעובד את שערי בית הדין ולהכשיר את נתיב התביעה למימוש זכויותיו מכח משפט העבודה המגן. במקרים המתאימים, ייתן בידיו אפשרות לתקן את תביעתו ולהעמידה על בסיס לכאורי מוצק יותר.

                        הפן האחר: נמצא כי אין התביעה מופרכת על פניה או כי 'טובים סיכויי התביעה', ולו לכאורה, וכי על פני הדברים אין המדובר בהליך סרק, יידרש המעסיק להוכיח כי לא יוכל להיפרע מן העובד בהוצאותיו, ככל שיוטלו עליו.

                        מצא בית הדין כי אין התביעה מופרכת על פניה והמעסיק-הנתבע לא הוכיח כי נבצר ממנו להיפרע מן העובד - לא תוטל הערובה" [ההדגשה אינה במקור] .

צא ולמד, היותו של התובע תושב הרשות הפלסטינית אינו מהווה טעם מספיק לחיובו בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, ועל המבקש להוכיח את התקיימותם של התנאים האחרים שנקבעו בפסיקה בכל הנוגע לחיוב תובע בהפקדת ערובה.

מן הכלל אל הפרט

7.         במקרה שלפני, לא מצאתי בטיעוניו של המבקש די על מנת להורות על חיוב המשיב בהפקדת ערובה.

            ראשית, המדובר בתביעה לתשלום זכויות סוציאליות על פי משפט העבודה המגן, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה והפרשי שכר מינימום. אף שמתעוררת לדיון בהליך זה שאלה בעניין זהות מעסיקו של המשיב, ואף שהמבקש טען כי לא היה מעסיקו,  אין בכך כדי להצביע - בשלב זה של הדיון - על כך שהתביעה מופרכת על פניה. סוגיית זהות מעסיקו של המשיב מקומה להתברר במסגרת הדיון בהליך העיקרי. בעת הזו, ולצורך הכרעה בבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה ניתן לקבוע, כי המשיב הניח ראשית ראיה לכך שתביעתו אינה מופרכת על פניה.

8.         בכל הנוגע לקושי בגביית ההוצאות, טענתו של המבקש בעניין זה הינה טענה כללית המתייחסת לקושי בגביית כספים מתושבי הרשות הפלסטינית בכלל. המבקש לא טען, וממילא לא הוכיח, קושי צפוי בגביית כספים מן המשיב. כאמור, בהתאם להלכה הפסוקה, בכך אין די כי להורות על חיוב המשיב בהפקדת ערובה.

9.         סיכומו של דבר - הואיל ומדובר בתביעה לתשלום זכויות על פי משפט העבודה המגן שעל פני הדברים אינה מופרכת על פניה, והואיל והמבקש לא טען וממילא לא הוכיח קושי בגביית הוצאות מהמשיב, נדחית הבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה. 

10.       סוף דבר - הבקשה נדחית.

            אין צו להוצאות.